החלטה בתיק בש"פ 4988/05

           בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה חודשים לתשעים ימים החל ביום 7.6.05 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1111/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים ש' טימן, ת' שפירא וש' ברוש).

           כנגד המשיב הוגש כתב אישום, הכולל שלושה אישומים, ומייחס לו עבירות של אינוס, מעשה סדום, תקיפה, איומים וכליאת שווא, אותן ביצע כלפי בת זוגו. מעובדות האישום הראשון עולה כי המשיב תקף את המתלוננת בביתה ואיים עליה בסכין, וזאת בשל העובדה שעזבה אותו. בעקבות מעשים אלו ואיומים מצידו של המשיב כי יכה אותה ויספר לאימה על הקשר ביניהם, המשיכה המתלוננת להיות עימו בקשר זוגי. בנוסף, מואשם המשיב בתקיפת המתלוננת בעת בילוי משותף בדיסקוטק, כאשר סטר לה והטיח את ראשה בקיר. המתלוננת אף נקעה את רגלה בניסיון להימלט מהמשיב. על-פי האישום השני בעל המשיב את המתלוננת מספר פעמים, ללא הסכמתה, כשהוא שותה לשכרה עובר לביצוע המעשים. כמו-כן, ביצע המשיב במתלוננת מעשי סדום, ואיים עליה כי יהרוג אותה אם תפנה למשטרה. על-פי האישום השלישי איים המשיב על המתלוננת ועל אימה כי יהרוג אותן אם יפנו למשטרה.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) קבע כי קיימות בתיק ראיות לכאורה די הצורך להוכחת המעשים המיוחסים למשיב. לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמעשים המיוחסים לו, ולאור עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות אלימות וסמים, והרשעות קודמות בעבירות אינוס ומעשי סדום בקטין, בגינן ריצה שש שנות מאסר בפועל, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

           ערר שהוגש על החלטה זו, נדחה בבית משפט זה (השופט י' עדיאל) ביום 8.8.04.

           ביום 7.3.05 האריך בית משפט זה (השופט א' א' לוי) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בהסכמתו, החל מיום 9.3.05.

           היום עומדת בפני בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה חודשים.

           לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו הרבה לציבור ולמתלוננת בפרט. כמו-כן, מציינת המשיבה את עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל עבירות אלימות וסמים, והרשעה קודמת בעבירות של אינוס ומעשי סדום. לטענתה ההליכים בתיק הסתיימו ונותרה רק הכרעת הדין.

           לטענת המשיב, בהתחשב בכך שאין מדובר בתיק עב כרס, ובכך שחלפו חודשיים וחצי מאז הגשת הסיכומים וטרם ניתנה הכרעת הדין בעניינו, אין מקום להאריך את מעצרו בתשעים ימים.

           בהחלטתי מיום 8.8.04, שבה דחיתי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום ההליכים ציינתי, בין היתר: "העבירות החמורות המיוחסות לעורר מצביעות על מסוכנות רבה. מסקנה זו מתחזקת לאור האובססיביות שמגלה העורר ברדיפתו אחרי המתלוננת, דבר שבא לידי ביטוי במספר הרב של שיחות הטלפון ומספר הפעמים שחיכה לה מתחת לביתה. תמיכה נוספת למסוכנותו של העורר תמצא בעברו הפלילי המכביד, הכולל עבירות של מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנה ומעשי סדום נוספים, מעשי אינוס, אלימות ושימוש בסמים". חרף חלוף הזמן מאז מתן אותה החלטה, אני סבור שלאור המסוכנות הרבה הטמונה במשיב, אין מנוס, גם בעת הזו, להעדיף את האינטרס שבהגנה על ביטחון הציבור על האינטרס של המשיב בחירותו. מה גם שהמשפט עומד על סף סיום.

           לאור האמור, אני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 7.6.05 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1111/04, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ט"ו בסיון תשס"ה (22.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: